אהרונוב איגור נ' חברת ביליק פליקס בע"מ ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה, אחריות הנתבעים לתאונה בה נגרמו לתובע נזקי גוף.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1.התובע, איגור אהרונוב (להלן: "איגור"), יליד 4.3.64, נפגע בתאונת עבודה ביום 16.12.04 (להלן: "התאונה"). מקום התאונה היה במפעלה החדש של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), אשר בעליה ובעל מניותיה הינו הנתבע 2, (להלן: "פליקס"). החברה ביקשה להעתיק את מיקום פעילותה למפעל חדש והחלה לבנותו בשנת 2004. לאחר שהחברה הגישה תוכניות וקיבלה היתר בנייה כדין, התקשרו הנתבעים עם הקבלן, לישה שרון, אשר החל לבצע את עבודות הבניה אולם סמוך לאחר מכן, נטש את האתר. הנתבעים פעלו למציאת קבלן חלופי. כאן, עלתה בין הצדדים מחלוקת מהותית: האם הנתבעים שכרו צוות קבלנים עליו נמנה איגור כטענתם, או שהנתבעים נכנסו לנעלי הקבלן היוצא ושכרו פועלים בהם איגור ביחסי עובד ומעביד. בכל אופן, לאחר שהחלו בשנית העבודות לבניית המפעל החדש, ביום התאונה בסביבות השעה 21:00, איגור עסק בהנחת בלוקים בקומה הראשונה, מעל חגורת החלון, (115 ס"מ מעל גובה הרצפה), והספיק לבנות כ – 7 שורות בלוקים מעל גובה זה. תוך כדי ניקוי טיט של 7 שורות בלוקים אלו, נפל אל מחוץ למבנה, מגובה 4.5 מטר, הוטח לרצפה ונפגע בתאונה.

תמצית טענות התובע (איגור)

2.טוען איגור כי הינו פועל קשה יום שנפגע קשה בתאונת עבודה ועליו להיאבק על המגיע לו ממעבידו. טוען איגור כי ביקש להשלים הכנסה באתר בנייה של הנתבעים שחיפשו פועלים לעבודות בנייה. הנתבעים העסיקו אותו וחלה עליהם החובה לפצותו בשל נזקיו. נטען כי פליקס סיפק את חומרי הבנייה והחברה שילמה לאיגור משכורת בתלוש שכר. טוען איגור כי פליקס התרשל בפקוח על העבודה ובאי מינוי מנהל עבודה תוך שזלזל בכל הוראות הבטיחות, דבר שהביא לפציעתו הקשה. לגבי נסיבות התאונה, טוען איגור כי לאחר שעמד על משטח בגובה של כ – 100 ס"מ, הניח רגלו על חגורת החלון (בגובה 115 ס"מ) וניקה מבחוץ את 7 שורות הבלוקים, (מעל גובה החגורה), מטיט שיצא בין הבלוקים לכיוון חוץ. או-אז החליקה ידו השמאלית, שהייתה רטובה, מאחיזתה בבליטת ברזל, וכתוצאה מכך, החליק כלפי חוץ, נפל מגובה של 4.5 מטר, הוטח ארצה ונגרמו לו נזקי גוף ולפיכך תובע מהנתבעים פיצוי לנזקיו.

תמצית טענות הנתבעים

3.הנתבעים אינם חולקים על עצם התאונה אולם מכחישים אחריותם. טוענים הנתבעים כי פליקס אינו מבין בתחום הבנייה ומומחיותו הינה בייצור מכונות חקלאיות ממתכת. לחילופין, טוענים הנתבעים כי לאיגור תביעה נגד החברה ולא אישית מול פליקס. טוענים הנתבעים כי פליקס בתפקידו כמנהל חיפש מחליף לקבלן שנטש ולכן פנה לצוות קבלנים שעוסק בכך בעיר שדרות, איגור ואחיו אולג. טוענים הנתבעים כי לא הייתה כל מעורבות של החברה או מי מעובדיה בעבודות, בשיטות העבודה ובפקוח עליה והאחריות מוטלת על הצוות שבראשות איגור ואחיו. טוענים הנתבעים כי איגור ביצע מעשה לוליינות מטופש תמוה ומסוכן אשר לא התבקש לעשותו, שכן ממילא, אין צורך לנקות את הטיט מהצד החיצוני המיועד להיות מחופה באיסכורית. מכל מקום, הנתבעים אינם אחראים לנזקים שנגרמו והתביעה הינה ניסיון למנף הנזק לכיס עמוק. לחילופין, נטען כי ישנה התרשלות תורמת משמעותית ובכל מקרה, מנזקי הגוף של איגור, אשר הטיעון לגביהם יפורט להלן, יש לנכות את תגמולי המל"ל והתביעה נבלעת.

הראיות

4.מטעם איגור העיד הוא עצמו, עד מרכזי, כפי שיפורט, הינו האח, אולג. כן העידו מר ציון סולימנוב ומר רושל אברמוב, (אשר כמו איגור, בבוקר עבדו עימו במפעל של אוסם בשדרות מטעם חברת דר תעשיות בע"מ ובערב עבדו באתר החברה) ובנוסף, מהנדס הבטיחות, ד"ר אייל ביקלס אשר הגיש חוות דעת בנוגע לליקויים הבטיחותיים באתר התאונה. מטעמו של איגור לענין הנזק העידה אשתו הגב' ארינה אהרונוב. מנגד, מטעם הנתבעים העיד פליקס וכן מנהל העבודה במפעל (הישן) מר ולדימיר אוליצקי, (גיסו של פליקס). כן העיד חוקר פרטי, מר שהמרם הרצל אשר הגיש סרט שעניינו פגישה עם אולג, אחיו של איגור במשרד של פליקס.

הצדדים תמכו טענותיהם לגבי הנזק בחוות דעת רפואיות. מטעם איגור, הוגשה חוות דעתו של ד"ר אלי שטיינברג. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של ד"ר מתתיהו נוף. בשל הפערים בין הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ד"ר נחשון רנד.

המסמכים המרכזיים שהגיש איגור היו תלושי שכר שקיבל ממקום עבודתו בעת התאונה וכן תלושי שכר וכרטיס נוכחות מהחברה. כן צורפו תעודות מחלה, מסמכים על תעסוקה ומסמכים שונים מהמוסד לביטוח לאומי. איגור הגיש כרטיס ביקור של פליקס ולפיו הינו קבלן רשום לייצור ושירות כלים חקלאיים. הנתבעים הגישו חוות דעת אקטוארית מאת שי ספיר בנוגע לתגמולי המל"ל שקיבל איגור ויקבל בעקבות התאונה.

דיון

אקדים את המאוחר, כפי שיפורט להלן, מצאתי כי הנתבעים אחראים לנזק ומנגד, מצאתי אשם תורם מצידו של איגור וכי לאחר קביעת הנזק, התביעה נבלעת בתגמולי המל"ל.

יחסי עובד ומעביד

5.בהתאם לסעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968:

"מעביד – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו'עובד' מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור".

המבחן הקובע בדיני נזיקין הוא מבחן השליטה הגמורה, מבחן המרות והפיקוח ומבחן "האשם המוסרי" (ראו: ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, מב(1) עמ' 415, 424 ורע"א 228/06 צמנטכל נ' אריה שירותי כח אדם ואח'), להבדיל ממבחן מעורב שהמרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות החל בתחום יחסי העבודה (ראו: דנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה נב(4) 817). ההלכה הפסוקה בנושא זה סוכמה לאחרונה בבית המשפט העליון, בע"א 14/08 מנסור נ' פלסטניר (2.12.09) (בחוות הדעת של כב' השופט עמית) בזו הלשון:

"במשפט העבודה נקבעו לאורך השנים מבחנים שונים לצורך קביעת יחסי עובד-מעביד, כמו מבחן הפיקוח, מבחן ההשתלבות ומבחן 'מעורב' שהמרכיב הדומיננטי בו משתנה - ראו מ. גולדברג "עובד ומעביד - תמונת מצב" עיוני משפט יז 19 (תשנ"ב). המבחן הקובע בדיני הנזיקין הוא מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח (ראו סעיף 2 לפקודת הנזיקין וע"א 502/78 מדינת ישראל נ' ירוחם ניסים ואח', פ"ד לה(4) 748 (1981)).

6.בענייננו, בין הצדדים מחלוקת מרכזית בשאלת מהות ההתקשרות בין איגור לנתבעים. העיד חברו של איגור, מר רושל אברמוב כי החל לעבוד אצל הנתבעים לאחר שגיסו של פליקס, מנהל העבודה במפעל, מר אוליצקי פנה אליו. לאחר שהחל לעבוד, רושל הציע לאיגור לעבוד והביא אותו לפליקס. טען מר ציון סולימנוב, חבר אחר של איגור כי שמע על העבודה מאיגור ואז פנה לפליקס וסגר עימו על העבודה. עד זה העיד כי פליקס שילם את משכורתו. טוען איגור כי פליקס עצמו העיד שישב בבית קפה ביחד עם מר אוליצקי וכך "סגרו" עם איגור. מכאן טענת איגור ולפיה הנתבעים לא גייסו "קבלן" או "צוות קבלנים" אלא מצאו שכירים לביצוע המשך העבודות במקום הקבלן היוצא. מנגד, טען פליקס כי בשדרות ידועים איגור ואחיו כבעלי צוות לעבודות קבלנות ולפיכך לאחר שהקבלן הקודם עזב, פנה אליהם להמשך ביצוע העבודות, בתמורה לסכום של 40,000 ₪. עדותו של פליקס נתמכה בעדות מר אוליצקי. טוען פליקס שהטכניקה לתשלום לאיגור אינה רלבנטית שכן איגור ביקש לקבל את חלקו בתלוש משכורת ואין בדבר בכדי לקבע את טענתו של איגור באשר ליחסי עובד מעביד.